מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב מביע דאגה מעזיבת רופאים ישראלים לחו"ל. בריאיון לוועידת הבריאות של ynet ו"ידיעות אחרונות", אמר: "אני מוטרד. אני מוטרד כי אין לנו פה יתירות ועודף במספר הרופאים, בטח לא ככל שאנחנו מגיעים לנישות מסוימות של התמחויות. הדבר נהיה יותר ויותר מאתגר. אנחנו רואים אינדיקטורים. זה לא שאנשים באים ואומרים לנו 'אנחנו עוזבים את מערכת הבריאות, להתראות'. אנחנו רואים איזושהי נטייה שהיא אולי יותר גבוהה מהרגיל, להאריך את הפלושיפ (התמחות-על) שעושים בחו"ל, רואים עלייה בגישושים בעניין הזה של חו"ל".
בר סימן טוב ציין כי במקביל לדאגה מפני עזיבת רופאים, יש התעניינות גוברת של רופאים מחו"ל לעלות לישראל ולהשתקע בה: "אין לנו לא מערכת אחרת ולא מדינה אחרת. הניסיון מלמד אותנו שכשקשה ליהודים פה, קשה ליהודים גם בעולם. אתה מדבר עכשיו על תופעה של רופאים שמתעניינים לעזוב את הארץ, אנחנו רואים התעניינות מאוד-מאוד גדולה, ממדינות שלא ראינו מהן בעבר, לבוא ולהעתיק את החיים לישראל. אנשים למדו רפואה בארה"ב ושילמו מאות אלפי דולרים, מה שנקרא הלוואות סטודנטים, מוכנים פשוט לוותר על הכל, לעבור לפה ולהשתכר במערכת הישראלית. אז אנחנו רואים את שני הדברים, ואני חושב שגם מי שרוצה לעשות את הצעד הזה ולצאת מהמדינה, שישאל את עצמו גם למה כל כך הרבה אנשים במספרים שעולים רוצים לבוא מארה"ב, מצרפת, מבריטניה ומעוד הרבה מאוד מדינות חזקות לכאורה שהן יעד נכסף להגירה, רוצים לבוא לעבוד במערכת הישראלית פה אצלנו".
באשר להיערכות להמשך המלחמה, אמר מנכ"ל משרד הבריאות: "אנחנו נערכים לאפשרות של חזית צפונית משמעותית. אנחנו הרבה יותר ערוכים ממה שהיינו ב-7/10. אנחנו עם מאות רבות נוספות של מיטות ממוגנות, עם הרבה יותר תרגולים, צוותים יידעו להגיע מבתי חולים אחרים ולתגבר בתי חולים אחרים, ועדיין אנחנו יודעים שמלחמה היא מה שנקרא ממלכת הכאוס, ויקרו דברים בלתי צפויים ואנחנו נצטרך להתמודד בסוף עם דברים שכנראה לא התמודדנו איתם בעבר. יכול להיות שבתי החולים יהיו מה שאנחנו קוראים בשפה שלנו אי בודד, יהיו מנותקי קשר, והם אלה שיצטרכו לקבל את ההחלטות. אנחנו נסייע להם בכוח אדם, נסייע להם בציוד, אבל יהיו פה הרבה דברים שבאמת נחווה אותם בפעם הראשונה. אני יודע דבר אחד, שמערכת הבריאות כולה, באמת כל העובדות והעובדים שלה והאחיות והאחים והרופאות והרופאים והסניטרים והמנהלים, כולם יצאו מגדרם כדי שאנחנו נהיה במצב שבו נוכל לומר לעצמנו - הגענו לכל אדם שהיה צריך אותנו".
לאילו תרחישים המערכת נערכת כרגע?
"יש לנו הרבה תרגילים ומסמכים שאנחנו מדברים עם השטח. אני אמרתי להם בפשטות שלושה דברים. אתם צריכים להיות יכולים לקלוט כמה שיותר פצועים, להיות מסוגלים לפנות כמה שיותר פצועים. להיות מסוגלים לתפקד לבד במשך שלושה ימים לפחות. אנחנו באמת לא יודעים מה יקרה, אנחנו לא יודעים אם ניתן יהיה לפנות פצועים לבתי חולים אחרים כי אולי כל האזור יהיה תחת אש, אם ניתן יהיה לעשות ויסות שניוני (לבתי חולים אחרים). אנחנו לא יודעים אם באמת נהיה במצב שבו לא נוכל להגיע לבית חולים.
"הקו שמנחה אותנו זה לייצר יתירות. כלומר אם תהיה פגיעה בבית חולים נדע לטפל בבתי חולים אחרים, נדע לווסת, לנייד צוותים, לווסת חולים, לעשות את כל הדברים שאנחנו צריכים כדי לשמור על רציפות תפקודית. היתרון שלנו באמת זה שהמערכת בסוף עושה בחירום את מה שהיא עושה בשגרה אבל בעוצמה הרבה יותר גדולה והמערכת באמת צברה ניסיון לצערנו גם ב-7/10. אירוע מאוד קשה ברמה הלאומית, אירוע מאוד קשה למערכת הבריאות. הוא היה עבורנו גם עוד אמצעי שבאמצעותו אנחנו נערכים יותר טוב לאירועים שלא היו כתובים בספר תרחישי הייחוס של מדינת ישראל".
אם היית יכול למפות את החולשות של בתי החולים בהינתן המצב שמערכת הבריאות נכנסה אליו עוד לפני 7/10, אז על מה שמים את הדגש כרגע?
"מבחינתי היינו בחיסרון גדול מאוד של שטחים ממוגנים, של מרחבים ממוגנים, ועשינו פה קפיצת דרך מאוד משמעותית. אנחנו היום עם כמה מאות מיטות טובות ממוגנות נוספות. בית החולים רמב"ם שהוא המרכז הגדול והחשוב בהקשר הזה בצפון יכול להכיל אפילו 2,500 מאות מיטות, והוא יודע גם לקלוט אליו במידת הצורך מבתי חולים אחרים. מיגנו הרבה יותר שטחים בבית חולים זיו. לא מספיק. מיגנו יותר שטחים בבית חולים נהריה. אנחנו גם כל הזמן ממגנים יותר. עדיין לא מספיק. אני סומך באמת על הצוותים שהם יעשו הכל ואנחנו נעשה הכל כדי באמת לשמור על הרציפות התפקודית גם במצבי קיצון".
הוא חילק שבחים לבתי החולים בדרום על תפקודם ביום הטבח. באשר לסורוקה, אמר: "אין מילים להביע את ההערכה הכל כך עמוקה למה שהצוותים שם עשו. בסוף הצוותים שם סיכנו את חייהם ואת נפשם. גם שם וגם בבית החולים ברזילי עבדו בצורה מאוד-מאוד קשה כדי להציל חיים. האם אנחנו יכולים להגיד שהיו עוד אנשים שאולי היה עדיף לפנות אותם יותר מוקדם? כנראה שכן. האם כתוצאה מזה איבדנו חיים של בן אדם ופוטנציאל שיקום של בן אדם? כנראה שלא".
בנושא בריאות הנפש, נשאל בר סימן טוב אם הוא מרוצה מהמענה הקיים: "התשובה היא לא, ולעולם לא תשמע אותי אומר שאני מרוצה ממשהו במערכת הבריאות כי תמיד יש לנו לאן להשתפר. יש תהליכים מרכזיים שחייבים כבר להשלים אותם. הראשון זה ההסכם עם הפסיכולוגים שעקרונותיו סוכמו אבל הוא עוד לא נחתם ואנחנו יודעים שברגע שהוא יחתם אנחנו צפויים לראות תנועה גדולה מאוד של פסיכולוגים שעובדים במערכת הפרטית לציבורית או להגדיל את החלק שבו הם עובדים במערכת הציבורית".
אתה לא מוטרד מזה שאולי בסוף, בטח כשאנחנו מדברים על תומכי טיפול שאיכות המטפלים או שהניסיון שלהם יהיה משמעותי פחות?
"לא, אני לחלוטין לא מוטרד מזה. דבר ראשון, אבן היסוד של הפסיכותרפיה ושל הטיפול הנפשי היה ויישאר הפסיכולוגים. האם אנחנו יכולים גם לרבד את הטיפול? כלומר לבוא ולומר לאדם מסוים, אתה יכול גם באמצעות איזשהו סשן יותר ארוך עם רופא המשפחה, נגיד סשן של 20 דקות, שבו אחרי שרופא המשפחה עבר הכשרה בתחום בריאות הנפש והוא ימשיך את הטיפול עם מה שאנחנו קוראים תומך בריאות הנפש שנמצא תחת ההשגחה והפיקוח גם של רופא המשפחה וגם של פסיכולוג ויתאימו לו תוכנית אישית, אני חושב שבוודאי שכן. כמו שלא כולנו בכל דבר שיש לנו בתחום הפיזי לא כולנו הולכים מיד לחדר מיון אלא לפעמים אנחנו הולכים למוקד ולפעמים אנחנו הולכים לרופא משפחה ולפעמים אנחנו הולכים לרופא מקצועי. אנחנו צריכים לרבד את המענים. אחרת אנחנו לעולם לעולם לא נדע לתת מענה ואולי יהיה לנו מענה בסטנדרט מאוד גבוה אבל הוא לא פוגש את המציאות של הצרכים".
מנכ"ל משרד הבריאות הבהיר שלא יוותר על תוספת תקציבית שתשקף את ההשקעה הנדרשת במערכת בעת מלחמה: "אנחנו נילחם. נעשה את המיטב. אני אומר ברצינות. יש עוד אנשים רבים איתנו, יש את הציבור. אנחנו לא איזה משרד נישתי. אנחנו משרד שבסוף מספק צורך כאמור קיומי מאוד לכל תושבי המדינה, ואנחנו נילחם על כך שנקבל את המשאבים שאנחנו צריכים כדי באמת להמשיך ולמלא את התפקיד המרכזי הזה".